חוסנם הגופני של ילדינו מושפע בחלקו הגדול מהמזונות שהם צורכים.
הרכיבים שמכיל המזון הם הרכיבים מהם יבנה הגוף ואותם יכיל.
כאן נכנס התפקיד שלנו כהורים בחינוך הילדים לבחירה נכונה ולהרגלי אכילה בריאים. ההרגלים שנקנה להם היום ילוו אותם גם בחייהם הבוגרים וישפיעו על בריאותם כמבוגרים.
אז כיצד אנו יוצרים סביבת אכילה נעימה ומפתחים אצל הילדים אהבה למזון בריא?
הרגלי אכילה
חשוב לזכור שאנו הדוגמה ומודל החיקוי.
הילדים לומדים מאיתנו כיצד לדבר,כיצד לתקשר, וכך גם כיצד לאכול.
אם אנו אוכלים ליד השולחן, לאט, אם אנו אוכלים ירקות ופירות כך יאכלו גם ילדינו. אם איננו מקדישים לעצמנו את הזמן לארוחה נינוחה,אוכלים בחיפזון ,בחטף,מזון מהיר ילדינו ילמדו כי כך נכון להיות.
מחקרים מראים שארוחה משפחתית ביום ,כלומר שכל המשפחה נאספת סביב השולחן , משפרת הישגים לימודיים ומונעת מצב רוח ירוד.
ארוחות
בארוחות העיקריות חשוב לכלול ירקות מגוונים.
כך נדאג לאספקת ויטמינים ומינרלים סדירה.
יש ילדים שאוהבים לזהות באופן ברור מה נמצא בצלחת.
הם ימנעו מסלט ומרטבים אך ישמחו לכרסם מקלות גזר, מלפפון פלפל,סלרי,וכל ירק שחתוך באופן גס-כלומר חתיכות גדולות כשהירק כמה שיותר קרוב לצורתו המקורית.
חסכו מעצמכם את ההקרמה,הקיצוץ, והרטבים המסובכים ואם מתחשק לכם להשקיע בעצמכם במתכון מורכב אל תשכחו להשאיר להם קצת ירקות פשוטים בצד.
בסיס טוב לחלבון יספקו סוג של דגן -אורז,קוסקוס,ספגטי,עם קטניה- שעועית, עדשים, אפונה,תירס, גרגירי חומוס, וגם כאן יש ילדים שיזדקקו לפשטות ולהפרדה בין המנות ולהם מומלץ להשתמש בצלחות עם הפרדה פנימית.
חלבון טוב נוסף הוא ביצה כשהעדיפות היא לביצה רכה- ולילדים אין צורך בהגבלת הכמות, או מנה בשרית.
מנות בשריות שמתקבלות בברכה ומזינות הן הודו או עוף שניתן להגיש כקציצות או כדורי בשר.
אני באופן אישי צמחונית ומגדלת את שלושת בנותיי (בגילאי 9, 6.5, ו-4) על טהרת הצמחונות ותפריטן מגוון ומאוזן מבחינת הרכבי המזון.
הילד לא אוכל?
חשוב לזכור שהקיבה של ילד קטנה יותר והמנות בהתאם, ולאפשר לילד להיות קשוב לנקודת השובע שלו.
התעקשות של הורה לסיים את המנה שבצלחת גוזלת מידי הילד את השליטה וההקשבה לצרכי הגוף, וכך הוא למד לאכול גם כששבע ומעבר לצרכים, מה שעלול לגרום בעתיד להשמנה.
שיתוף של הילדים בהכנת הארוחה, מתן אפשרות בחירה והחלטה תתרום להנאה באכילה ולרצון להתנסות במאכלים חדשים.
חטיפים וממתקים
בין הארוחות המנה המומלצת ביותר להגיש היא צלחת פירות חתוכים, אפשר עם מטבל דבש.
פירות, ירקות חתוכים, ומזונות שאנו רוצים לעודד אכילתם כדאי להחזיק במדפים התחתונים במקרר באופן זמין ונגיש לילדים.
חטיפים וכיבוד מומלצים הם שלווה-חיטה תפוחה מלאה, ריבועי סומסום, פירות יבשים, או קורנפלקס מדגנים מלאים ודבש.
רבים מהחטיפים שעל המדף מכילים תכולת נתרן(מלח) גבוהה, צבעי מאכל, שומנים מוקשים(מרגרינה), תוספים משפרי טעם,וסוכרים בכמות גדולה.
צבע מאכל -בעיקר טרטזין (צהוב) גורם להחמרה במצבי אסטמה, אלרגיות ,היפראקטיביות ורגזנות.
התוספים הכימיים, ובעיקר יש להמנע ממונוסודיום גלוטומאט מפריעים לפעולת הכבד, מצטברים כטוקסינים(רעלים)בגוף, ומחלישים את מערכת החיסון.
יש להפחית את הצריכה ככל האפשר, אך עם זאת המלצתי היא לא למנוע לחלוטין ולאפשר בארועים חברתיים כאשר ילדים אחרים אוכלים כדי לא ליצור חסך ורדיפה אחרי האסור. הביתה -להשתדל לא לקנות ולא ליזום צריכתם.
סוכרים ממתקים ושוקולד- אנו מוקפים בפרסומות וגירויים מתמידים אליהם.
חשוב להמנע משימוש בהם כפרס כי כך נרגיל להשתמש בהם כפרס ניחומים עצמי גם בבגרות. סוכר לבן מעבר לכך שמעודד השמנה ועששת גורם לאיבוד של ויטמינים חיוניים, להחלשות מערכת החיסון ,במיוחד בעת מחלה ,ולפעלתנות יתר.
מחקרים מראים שילדים אימפולסיביים, רגזנים, עם שינויי מצב רוח מהיר הם הרבה פעמים ילדים שמכורים למתוק וכשמפחיתים את צריכת הסוכרים ההתנהגות באופן מיידי משתנה.
ממרחים שמומלצים בכריך או על קרקר- ממרח תמרים,אבוקדו, חומוס, חלבה, טחינה עם דבש,ממרח חרובים בטעם שוקולד,דבש או גבינה.
שתיה
חשוב להקפיד על שתייה מרובה של מים, עדיף מינרליים, ולא להרגיל לשתייה מתוקה.
למתעקשים-התרכיז המומלץ הוא תרכיז סיידר תפוחים.
המשקאות הקלים והתוססים מכילים חמרי טעם סינטטיים העלולים לגרום לאלרגיות, החלשת מע' חיסון , סוכרים עליהם דיברנו, וקפאין בקולה-שמגביר פעלתנות יתר ורגזנות.
חשוב לשים לב שבתרכיזים המצהירים על עצמם שמכילים ויטמינים הכמויות הם מזעריות עד זניחות וגם הם מכילים תוספים סינטטיים שלא מומלצים לצריכה.
לסיכום, ילדים פתוחים לשינויים בעיקר כשהם מבינים את הסיבה הגיונית, ופעמים רבות מפתיעים אפילו את הוריהם ביכולתם להסתגל, להפנים וליישם את כללי הבריאות.
לילדים נטייה טבעית ומולדת להימשך לטוב ולבריא להם ולזהות את הכמויות הנדרשות.
כל שהם זקוקים לו הוא הכוונה, היצע מזונות בריאים, והקשבה להעדפותיהם.
הרכיבים שמכיל המזון הם הרכיבים מהם יבנה הגוף ואותם יכיל.
כאן נכנס התפקיד שלנו כהורים בחינוך הילדים לבחירה נכונה ולהרגלי אכילה בריאים. ההרגלים שנקנה להם היום ילוו אותם גם בחייהם הבוגרים וישפיעו על בריאותם כמבוגרים.
אז כיצד אנו יוצרים סביבת אכילה נעימה ומפתחים אצל הילדים אהבה למזון בריא?
הרגלי אכילה
חשוב לזכור שאנו הדוגמה ומודל החיקוי.
הילדים לומדים מאיתנו כיצד לדבר,כיצד לתקשר, וכך גם כיצד לאכול.
אם אנו אוכלים ליד השולחן, לאט, אם אנו אוכלים ירקות ופירות כך יאכלו גם ילדינו. אם איננו מקדישים לעצמנו את הזמן לארוחה נינוחה,אוכלים בחיפזון ,בחטף,מזון מהיר ילדינו ילמדו כי כך נכון להיות.
מחקרים מראים שארוחה משפחתית ביום ,כלומר שכל המשפחה נאספת סביב השולחן , משפרת הישגים לימודיים ומונעת מצב רוח ירוד.
ארוחות
בארוחות העיקריות חשוב לכלול ירקות מגוונים.
כך נדאג לאספקת ויטמינים ומינרלים סדירה.
יש ילדים שאוהבים לזהות באופן ברור מה נמצא בצלחת.
הם ימנעו מסלט ומרטבים אך ישמחו לכרסם מקלות גזר, מלפפון פלפל,סלרי,וכל ירק שחתוך באופן גס-כלומר חתיכות גדולות כשהירק כמה שיותר קרוב לצורתו המקורית.
חסכו מעצמכם את ההקרמה,הקיצוץ, והרטבים המסובכים ואם מתחשק לכם להשקיע בעצמכם במתכון מורכב אל תשכחו להשאיר להם קצת ירקות פשוטים בצד.
בסיס טוב לחלבון יספקו סוג של דגן -אורז,קוסקוס,ספגטי,עם קטניה- שעועית, עדשים, אפונה,תירס, גרגירי חומוס, וגם כאן יש ילדים שיזדקקו לפשטות ולהפרדה בין המנות ולהם מומלץ להשתמש בצלחות עם הפרדה פנימית.
חלבון טוב נוסף הוא ביצה כשהעדיפות היא לביצה רכה- ולילדים אין צורך בהגבלת הכמות, או מנה בשרית.
מנות בשריות שמתקבלות בברכה ומזינות הן הודו או עוף שניתן להגיש כקציצות או כדורי בשר.
אני באופן אישי צמחונית ומגדלת את שלושת בנותיי (בגילאי 9, 6.5, ו-4) על טהרת הצמחונות ותפריטן מגוון ומאוזן מבחינת הרכבי המזון.
הילד לא אוכל?
חשוב לזכור שהקיבה של ילד קטנה יותר והמנות בהתאם, ולאפשר לילד להיות קשוב לנקודת השובע שלו.
התעקשות של הורה לסיים את המנה שבצלחת גוזלת מידי הילד את השליטה וההקשבה לצרכי הגוף, וכך הוא למד לאכול גם כששבע ומעבר לצרכים, מה שעלול לגרום בעתיד להשמנה.
שיתוף של הילדים בהכנת הארוחה, מתן אפשרות בחירה והחלטה תתרום להנאה באכילה ולרצון להתנסות במאכלים חדשים.
חטיפים וממתקים
בין הארוחות המנה המומלצת ביותר להגיש היא צלחת פירות חתוכים, אפשר עם מטבל דבש.
פירות, ירקות חתוכים, ומזונות שאנו רוצים לעודד אכילתם כדאי להחזיק במדפים התחתונים במקרר באופן זמין ונגיש לילדים.
חטיפים וכיבוד מומלצים הם שלווה-חיטה תפוחה מלאה, ריבועי סומסום, פירות יבשים, או קורנפלקס מדגנים מלאים ודבש.
רבים מהחטיפים שעל המדף מכילים תכולת נתרן(מלח) גבוהה, צבעי מאכל, שומנים מוקשים(מרגרינה), תוספים משפרי טעם,וסוכרים בכמות גדולה.
צבע מאכל -בעיקר טרטזין (צהוב) גורם להחמרה במצבי אסטמה, אלרגיות ,היפראקטיביות ורגזנות.
התוספים הכימיים, ובעיקר יש להמנע ממונוסודיום גלוטומאט מפריעים לפעולת הכבד, מצטברים כטוקסינים(רעלים)בגוף, ומחלישים את מערכת החיסון.
יש להפחית את הצריכה ככל האפשר, אך עם זאת המלצתי היא לא למנוע לחלוטין ולאפשר בארועים חברתיים כאשר ילדים אחרים אוכלים כדי לא ליצור חסך ורדיפה אחרי האסור. הביתה -להשתדל לא לקנות ולא ליזום צריכתם.
סוכרים ממתקים ושוקולד- אנו מוקפים בפרסומות וגירויים מתמידים אליהם.
חשוב להמנע משימוש בהם כפרס כי כך נרגיל להשתמש בהם כפרס ניחומים עצמי גם בבגרות. סוכר לבן מעבר לכך שמעודד השמנה ועששת גורם לאיבוד של ויטמינים חיוניים, להחלשות מערכת החיסון ,במיוחד בעת מחלה ,ולפעלתנות יתר.
מחקרים מראים שילדים אימפולסיביים, רגזנים, עם שינויי מצב רוח מהיר הם הרבה פעמים ילדים שמכורים למתוק וכשמפחיתים את צריכת הסוכרים ההתנהגות באופן מיידי משתנה.
ממרחים שמומלצים בכריך או על קרקר- ממרח תמרים,אבוקדו, חומוס, חלבה, טחינה עם דבש,ממרח חרובים בטעם שוקולד,דבש או גבינה.
שתיה
חשוב להקפיד על שתייה מרובה של מים, עדיף מינרליים, ולא להרגיל לשתייה מתוקה.
למתעקשים-התרכיז המומלץ הוא תרכיז סיידר תפוחים.
המשקאות הקלים והתוססים מכילים חמרי טעם סינטטיים העלולים לגרום לאלרגיות, החלשת מע' חיסון , סוכרים עליהם דיברנו, וקפאין בקולה-שמגביר פעלתנות יתר ורגזנות.
חשוב לשים לב שבתרכיזים המצהירים על עצמם שמכילים ויטמינים הכמויות הם מזעריות עד זניחות וגם הם מכילים תוספים סינטטיים שלא מומלצים לצריכה.
לסיכום, ילדים פתוחים לשינויים בעיקר כשהם מבינים את הסיבה הגיונית, ופעמים רבות מפתיעים אפילו את הוריהם ביכולתם להסתגל, להפנים וליישם את כללי הבריאות.
לילדים נטייה טבעית ומולדת להימשך לטוב ולבריא להם ולזהות את הכמויות הנדרשות.
כל שהם זקוקים לו הוא הכוונה, היצע מזונות בריאים, והקשבה להעדפותיהם.
